הקינסיולוגיה הלימודית, הנקראת לעתים גם קינסיולוגיה חינוכית, פותחה ע"י פול דניסון, ד"ר לחינוך מיוחד. דניסון עבד שנים רבות עם אנשים הסובלים מבעיות למידה ופיתח כלים שיסייעו להם בנושא.

 

כולנו לומדים ללא הרף בחיי היומיום שלנו, הרבה לאחר שסיימנו את בית הספר. למידה היא למעשה תהליך של יצירת קשרים ואסוציאציות ברמה השכלית, הרגשית והגופנית. מכך משתמע שלא ניתן לנתק את הרגש מהחשיבה, ולמעשה, בלי תחושות ורגשות הלמידה תהיה פחות יעילה.

 

חשיבות התנועה ללמידה

המוח הוא האיבר המרכזי המבצע את הלמידה, אולם הוא אינו היחיד! מסתבר שלמידה מתרחשת בכל הגוף, ולא רק במוח. נמצא שתנועה וקלט חושי חיוניים ללמידה, כיוון שכך מופעלות מספר מערכות גופניות שעוזרות לנו לקלוט. התנועה מעגנת ומשלבת את החוויות החדשות שלנו ברשתות העצביות. כל תנועה היא אירוע חושי מוטורי, שמקושר להבנת העולם הפיסי, ממנו נגזרת למידה חדשה. כשהגוף מעורב בלמידה, הקליטה משתפרת, כיוון שחלק גדול יותר במוח מופעל, לא רק חלק מצומצם.

 

בניית קשרים

הקינסיולוגיה הלימודית עוסקת בשני תחומים עיקריים הקשורים ללמידה:

1. קשיים בלמידה הנובעים מ"קצר" בתקשורת בין 2 צדי המוח.
2. קשיים בלמידה על רקע רגשי, שמעכב ומשבש את תהליכי הלמידה.

 

המוח מחולק לשני חצאים הנקראים המיספרות. ההמיספרה השמאלית מעבדת מידע בצורה לוגית, אנליטית, ליניארית, קשורה בהסקת מסקנות, ירידה לפרטים וכיו"ב. המיספרה זו אחראית, למשל, על חישובים מתימטיים ובה נמצא מרכז השפה והדיבור. לעומתה, ההמיספרה הימנית מעבדת מידע בצורה תבניתית, תופסת את התמונה השלמה, קשורה ליצירתיות, אינטואיציה, צלילים, מוסיקה ואינטונציה.

 

2 ההמיספרות מחוברות זו לזו על-ידי "גשר" שנקרא קורפוס קאלוסום. ברגע שהחיבור אינו מספיק  מפותח, התקשורת בין שני חלקי המוח לקויה ועלולה להשתבש בעיקר במצבי לחץ (לדוגמה, בשעת מבחן...). הקשר בין שני צדי המוח חיוני לקריאה, כתיבה ותפקוד אופטימלי בכלל. נמצא שתינוקות שמדלגים על שלב הזחילה עלולים להיתקל בהמשך בקשיי למידה. הסיבה לכך היא ששלב הזחילה הוא חיוני בפיתוח הקורפוס קאלוסום והתיאום בין שני צדי הגוף והמוח.

 

בקינסיולוגיה הלימודית נעשה שימוש בתרגיל פשוט כדי לחזק את הקשר בין שני צדי המוח. חשוב לציין שמדובר על חלק מתהליך כולל - אנו לא מדברים על מעשה קסמים. כך האדם יכול לתפקד בצורה המתאימה בכל מצב, ולא "להיתקע" עם דפוס מסוים במצב לא מתאים (לדוגמה, להיות הוליסטי במבחן במתימטיקה...).

 

הטבעה מחדש של קידודים

לכל מספר, אות, תמונה, תנועה, יש קידוד במוח ובאמצעות בדיקת השריר ניתן לזהות ולתקן חסימות בתחומים רבים הקשורים ללמידה, כגון: תפיסת האותיות, קריאה, מספרים, שמיעה (אוזניים) ועוד. התיקון מתבצע באמצעות תרגילים פשוטים המבצעים הדפסה או הטבעה מחודשת במוח. אם לאחר התיקון השריר עדיין נותר "חלש", פירוש הדבר שקיים אלמנט רגשי כלשהו שמפריע ללמידה ויש לזהותו ולתקן אותו. העבודה הרגשית משלבת דמיון והיא חווייתית ביותר (לתיאור פגישה המשלבת עבודה רגשית בתחום הלימודי, לחצו כאן).

 

נקודה חשובה נוספת היא שבאמצעות הקינסיולוגיה ניתן לזהות דפוסי דומיננטיות – כלומר, לזהות את דפוס הלמידה הייחודי של האדם (קיימים 32 דגמי דומיננטיות). על סמך הדפוס המתגלה, ניתן להמליץ לכל אחד כיצד ללמוד בצורה הטובה ביותר (למשל, האם האדם זקוק לשקט או דווקא לרעש, האם יתאים לו לערוך רשימות ולהבנות את הדברים בצורה שיטתית ומסודרת, או שמא עדיף שייעזר בתרשימים חזותיים או באסוציאציות).

 

במה ניתן לטפל?

באמצעות גישה זו ניתן לשפר מגוון נושאים הקשורים ללמידה, כגון פניוּת ללמידה, מוטיבציה, קשב, ריכוז, היפראקטיביות, היכולת לבטא את מה שנלמד, שטף קריאה/כתיבה, יציאה קלה ומהירה יותר ממצב של "בלק-אאוט" וכיו"ב. כמו כן ניתן לשפר קואורדינציה, כתב-יד, בעיות ארגון, זיכרון ועוד.

 

אחת מ"תופעות הלוואי" של העבודה בקינסיולוגיה לימודית היא שיפור הביטחון העצמי...

 

 

 

 

 

דוגמאות

לתיאור כללי של מהלך הפגישות, לחצו כאן.

לתיאור מקרה הממחיש עבודה רגשית בתחום הלימודי, קראו את תיאור המקרה "להתגבר על העומס".

לחצו כאן לתיאורי מקרה בתחום הגופני.

לחצו כאן לתיאורי מקרה בתחום הרגשי.

© כל הזכויות שמורות לאיריס אבידור